קרבציק נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית בסך של 3,595 ₪ שעניינה בכיסוי ביטוחי.

רקע:

לתובע היו שני זוגות אופניים במחסן, בתאריך 11/5/11 הבחין התובע כי המחסן פתוח וששני זוגות האופניים נעלמו.

בתאריך 14/5/11 הגיש התובע תלונה במשטרה בגין הגניבה של האופניים, והוגשה תביעה לחב' הביטוח באמצעות הסוכן ביום 25/5/10.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובע בהתאם לתנאי הפוליסה האופניים מוגבלים בסכום הביטוח ועד 2,500 ש"ח לזוג, חב' הביטוח שילמה סך של 1,450 ש"ח לאחר קיזוז השתתפות עצמית בגין זוג אופניים אחד. אולם, לא מוכנה לשלם בגין האופניים השניים.

לטענת הנתבעת התובע פוצה בגין חשבונית רכישה של אופניים משומשים אשר נרכשו ביום 28/12/07 תמורת 1,990 ש"ח. התובע לא הוכיח נזקיו עבור זוג האופניים השני, הגם שאלו כלל לא נכללו בביטוח.

דיון והכרעה:

אין חולק כי התובע פוצה בגין זוג אופניים אחד וזאת בהתאם לחשבונית רכישה של אופניים משומשים.

על פי פוליסת הביטוח לא נכלל זוג האופניים השני, שהרי הפוליסה התבססה על סקר שנערך בשנת 2006 ומיד לאחריה בשנת 2007 הומצאה החשבונית בגין זוג אופניים אחר, דהיינו עבור זוג האופניים אשר בגינו קיבל התובע פיצוי.

הוראת סע' 56 ג' לחוק חוזה הביטוח, חובת המבטח היא להביא את המבוטח למצב שבו היה ערב קרות מקרה הביטוח.

רואה אני לציין כי מהלכים אנו בהליך של תביעות קטנות, בהן בית המשפט לא כפוף לסדרי הדין הרגילים, אך עדיין חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראייה", ועל התובע לעמוד בנטל המוטל על שכמו בהוכחת טענתו.

בענייננו, העיד התובע בעצמו כי לא המציא חשבונית לנתבעת, בעדותו ציין בפני כי כל שהמציא אישור מסדנה שטיפלה בזוג האופניים. אולם גם אישור זה הומצא ביום 25/5/10 ואילו מועד גניבת האופניים התרחש ביום 11/5/10.

לא זו אף זו לא די שהתובע לא דיווח על רכישת זוג נוסף של אופניים על מנת שיכנס במסגרת הפוליסה, הגם שלא צרף חשבונית או כל ראיה אחרת בגין רכישה זו, ולא ניתן להסתפק באישור סדנה המטפלת בזוג האופניים כראיה מתי נרכשו האופניים ומה עלותם. זאת ועוד באשר למנעול, זה הובא במסגרת הפיצוי של האופניים שבגינם פוצה.

לאור האמור והמפורט לעיל לאחר ששקלתי את כל אשר הובא בפני, עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בפוליסה שצורפה לתביעה זו, השתכנעתי כי דין התביעה להדחות.

סוף דבר:

הנני להורות על דחיית התביעה כפי שפרטתי לעיל.

הנני לחייב את התובע בהוצאות משפט בסך של 500 ש"ח שישולמו לנתבעת בתוך 30 יום מהיום.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.